יצא לכם פעם לנסות לצייר מפה אמיתית ולסמן בה גבולות מדויקים בין חצרות או יישובים? כשחילקו את ארץ ישראל לנחלות על פי ה', היו צריכים לשרטט קו ברור בין השבטים, והשתמשו בהרים ובעמקים כדי לסמן אותו. הקו של שבט יהודה עובר ממש קרוב למקום שאנחנו מכירים היטב.
המסלול מתחיל במילים וְעָלָה הַגְּבוּל. אולי תשאלו את עצמכם, למה כתוב שהגבול עולה אם מיד אחר כך הוא מגיע אל תוך עמק נמוך? הסיבה היא שכל האזור של ירושלים נמצא גבוה בהרים, ולכן כדי להגיע לסביבה הזו צריך קודם כל לעלות. הקו עובר בתוך גֵּי בֶן הִנֹּם, שזהו עמק הנמצא דרומית לירושלים ונקרא על שם אדם קדום שחי שם פעם.
משם הקו ממשיך אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי. המילה כֶּתֶף מתארת את הקצה של האזור, והוא נקרא כך על שם העם היבוסי שגר שם עד שדוד המלך הגיע. ואיזו עיר זו בדיוק? הִיא יְרוּשָׁלִָם.
הגבול עובר מִנֶּגֶב, כלומר מדרום לירושלים. בגלל שהקו עובר מדרום לעיר, ירושלים עצמה נשארת מחוץ לשטח של שבט יהודה, והיא שייכת לשבט בנימין השכן שנמצא מצפון. משם הגבול ממשיך לטפס אֶל רֹאשׁ הָהָר, אל תחילת השיפוע של ההר שנמצא יָמָּה, כלומר בצד המערבי של העמק. בסוף הוא מגיע אל האזור אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה. ולמה קוראים למקום הזה עמק רפאים? כי בימי קדם הוא היה ידוע כמקום שבו חיו ענקים וגיבורים חזקים!