יצא לכם פעם לנסות לצייר מפה מדויקת ולסמן בה בדיוק איפה עובר הגבול של השטח שלכם? זה בדיוק מה שקורה כאן עם נחלת שבט יהודה. הגבול שמפריד בינם לבין שבט בנימין מצפון מצויר ממש כמו מסלול טיול שעובר בהרים, עמקים ומעיינות.
המסלול מתחיל כאשר וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר. קו הגבול יורד אל עמק עכור, ומשם הוא מטפס ועולה אל העיר דביר שנמצאת בתוך השטח של יהודה. מנקודה זו הגבול פתאום משנה כיוון, וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל, כלומר הוא יוצא מהקו הישר שלו ופונה צפונה לכיוון מקום שנקרא הגלגל. המקום הזה נמצא אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, ממש ממול לאזור שנקרא מעלה אדומים. אותו מעלה אדומים נמצא אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל, כלומר מדרום לנחל יבש, והגבול עובר מדרום לו, כך שהנחל עצמו נשאר מחוץ לשטח של שבט יהודה.
משם וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ, קו הגבול ממשיך אל מעיין שנקרא עין שמש, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל עֵין רֹגֵל. המילה תֹצְאֹתָיו מתארת את המשך המסלול של הגבול ואת סוף הפנייה שלו צפונה, כשהוא מתחיל להתקצר ולחזור למסלול הישר שלו. התחנה הסופית בחלק הזה של הגבול היא עֵין רֹגֵל, שזהו מעיין שנמצא מדרום לירושלים. למה קוראים לו כך? כי זה היה המעיין של הכובסים. בעבר, כובס היה מנקה את בגדי הצמר על ידי כך שהיה משפשף, דורך ובועט בהם ברגליו, ולכן המקום נקרא על שם המילה רגל.