תהליך חלוקת הארץ לבני יוסף משלב בין ירושתם המשותפת כמשפחה אחת לבין חלוקתם לשני שבטים נפרדים. תחילה יצא גורל כללי עבור כלל השבט, ולאחר מכן חולקה הנחלה לחלקות מוגדרות עבור כל אחד מהם בנפרד [חומת אנך]. המילה וַיִּנְחֲלוּ מציינת כי באותה רצועת קרקע משותפת התנחלו שני השבטים יחד [מצודת דוד]. עם זאת, הפרשנים מסכימים כי למרות ששני השבטים עלו יחד בגורל אחד משותף וישבו בתחום אחד, בפועל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם קיבלו נחלות סמוכות זו לזו, כך שכל שבט זכה לגורל מיוחד ועצמאי משלו [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
יהושע, פרק ט״ז, פסוק ד׳
וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.