יהושע, פרק י״ט, פסוק כ״ז

יצא לכם פעם לצייר מפה ולסמן בדיוק איפה נגמר שטח אחד ומתחיל שטח אחר? ככה בדיוק מתואר הגבול של נחלת שבט אשר. קו הגבול משנה את הכיוון שלו ופונה למזרח, ולכן כתוב וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ. כשהגבול ממשיך להתקדם מזרחה הוא מגיע למקום שנקרא בית דגון, ושם הוא נוגע ופוגש, כלומר וּפָגַע, בשטח של שבט זבולון. הקו ממשיך אל עמק שנקרא גֵי יִפְתַּח־אֵל צָפוֹנָה, שהוא בדיוק נקודת המפגש המדויקת בין השבטים. משם הגבול חולף על פני מקומות שנקראים בית העמק ונעיאל, ואז משנה שוב את המסלול שלו ועולה לכיוון עיר שנקראת כָּבוּל. המילה מִשְּׂמֹאל מסבירה לנו שהכוונה היא לכיוון צפון, כלומר העיר כבול והאזור שמצפון לה היו שייכים לשבט אשר. דרך אגב, שנים רבות לאחר מכן, שלמה המלך מסר את העיר כבול לחירם מלך צור, וכל האזור נקרא על שמה.