יצא לכם פעם לקבל משהו גדול כל כך, שפשוט לא הייתם צריכים את כולו והחלטתם לחלוק אותו עם חבר טוב שעזר לכם? משהו דומה מאוד קרה כשחילקו את ארץ ישראל לשבטים. שבט יהודה כבש שטחים רבים, וקיבל אזור ענק שנקרא מֵחֶבֶל, כלומר מחוז. אבל השטח הזה היה רַב מֵהֶם, כלומר גדול בהרבה ממה ששבט יהודה באמת היה צריך עבור מספר האנשים שלו. באותו זמן, בני שמעון עזרו לבני יהודה ונלחמו יחד איתם שכם אחד. לכן, הפרישו חלק מהנחלה הגדולה של יהודה ונתנו אותה לשמעון. כך יצא ששבט שמעון הוא השבט היחיד שהנחלה שלו, שנמצאת באזור באר שבע והדרום, לא עומדת בפני עצמה אלא ממוקמת כולה ממש בתוך הגבולות של שבט אחר.
יהושע, פרק י״ט, פסוק ט׳
מֵחֶ֙בֶל֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחֲלַ֖ת בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן כִּֽי־הָיָ֞ה חֵ֤לֶק בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ רַ֣ב מֵהֶ֔ם וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן בְּת֥וֹךְ נַחֲלָתָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.