נחלת שבט שמעון מוגדרת לא רק על ידי הערים המרכזיות שבה, אלא גם על ידי המרחב הכפרי המקיף אותן. הפסוק מציין את וכל החצרים, שהם יישובי פרזות קטנים ופתוחים, הממוקמים סביבות הערים האלה, שהיו בעיקרן ערים מבוצרות [ביאור שטיינזלץ].
תחום היישובים הללו נמשך עד בעלת, כאשר החצרים המצויים באזור זה נקראו יחד בשם באר ראמת נגב, ומשום כך בספר דברי הימים מוזכר הגבול עד אזור "בעלה" בלבד [מלבי"ם]. השם ראמת נגב מעיד על אופיו הטופוגרפי של האזור, שכן מדובר במקום רם וגבוה הנמצא בפאת הדרום [מצודת דוד].
מבחינת נוסח המקרא, קיימת התייחסות לכתיב של המילה ראמת. על פי מסורות רבות בכתבי יד ובדפוסים ישנים, המילה נכתבת עם האות אל"ף ובניקוד פתח תחת האות מ"ם, צורה המוגדרת במסורה כייחודית. עם זאת, קיימים מקורות שבהם מופיע הכתיב החסר "רמת", ללא האות אל"ף [מנחת שי].