בסיומה של חלוקת הנחלה, מסוכם מניין הערים הכולל לעָרִים תְּשַׁע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. העיר וּבֵית שָׁמֶשׁ המוזכרת כאן היא העיר השלישית במקרא שנקראת בשם זה [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים נחלקו כיצד בדיוק עולה החשבון למניין של תשע עשרה ערים מתוך הרשימה המפורטת בפסוקים הקודמים. גישה אחת מסבירה כי המספר מורכב משש עשרה ערי מבצר ועוד שלוש ערים שעמדו על גבול הנחלה, כאשר שאר המקומות שהוזכרו השתייכו למעשה לנחלת השבט השכן [מצודת דוד]. לעומת זאת, יש המחשבים את המניין ככולל חמש עשרה ערי מבצר יחד עם ארבע ערים נוספות (אדמי הנקב, יבנאל, לקום וחקוקה). כדי ליישב את החשבון, שיטה זו מסבירה ששמות אחרים המופיעים ברשימה הקודמת, דוגמת חלף ואלון, אינם מציינים ערים כלל אלא רק שמות של אזורים גיאוגרפיים [מלבי"ם].