בואו נדמיין שאנחנו מציירים יחד מפה ענקית של ארץ ישראל, וצריכים לסמן בדיוק היכן עובר הגבול של נחלת שבט אשר. כשאנחנו משרטטים את הקו של הנחלה בצד המערבי, אנחנו רואים שהגבול מגיע ונוגע ממש בהר הכרמל שעומד בסמוך לים התיכון. לכן נאמר שהגבול וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה, כלומר פוגש את הר הכרמל שנמצא באזור הים, וזוהי הנקודה הכי דרומית של השבט.
משם הגבול נמתח לאורך חוף הים כלפי מעלה, עד שהוא מגיע לנהר שנקרא וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת, שנמצא בחלק הצפוני של הנחלה ונשפך אל הים. אולי השם הזה נשמע לכם מעט יוצא דופן. המילה "שיחור" מתארת נהר, ומכיוון שבתנ"ך ישנו נהר נוסף במצרים שנקרא כך, הוסיפו לנהר של שבט אשר את המילה "לבנת" כדי להבדיל ביניהם. ולמה דווקא לבנת? מפני שבאותו נהר היו מייצרים בעבר זכוכית לבנה. כך נוצר גבול ברור לנחלה, מהכרמל בדרום ועד לנהר הזכוכית הלבנה בצפון.