כאשר רוצח בשגגה מבקש למלט את נפשו ונס אל אחת מהערים האלה, עליו לעבור תהליך קבלה מול הנהגת העיר. עם הגעתו הוא עוצר ועמד פתח שער העיר, שם הוא ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו, מפרט את שאירע ומסביר כי ההריגה התרחשה בטעות כדי לבקש מקלט. בתגובה, הזקנים מיד ואספו אתו העירה אליהם ומכניסים אותו פנימה כדי להגן עליו, עוד בטרם ביררו בוודאות אם דבריו נכונים. לאחר מכן התושבים דואגים לצרכיו ונתנו לו מקום מגורים ללא עלות וללא תשלום דמי שכירות, וכך וישב עמם.
יהושע, פרק כ׳, פסוק ד׳
וְנָ֞ס אֶל־אַחַ֣ת ׀ מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאׇזְנֵ֛י זִקְנֵֽי־הָעִ֥יר הַהִ֖יא אֶת־דְּבָרָ֑יו וְאָֽסְפ֨וּ אֹת֤וֹ הָעִ֙ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּ־ל֥וֹ מָק֖וֹם וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.