יהושע, פרק כ״א, פסוק י״א

יצא לכם פעם לחלק משהו טעים עם חברים, ומי שקיבל את החלק הכי גדול נתן קצת יותר לאחרים? ככה בדיוק קרה כשבני ישראל חילקו ערים לכוהנים וללויים. כל שבט נתן ערים לפי הגודל של הנחלה שלו. בדרך כלל, כל שני שבטים נתנו יחד שמונה ערים. אבל שבטי יהודה ושמעון נתנו יחד תשע ערים! הסיבה לכך היא שלכלב בן יפונה הייתה נחלה פרטית ענקית משלו. לפי הכלל, מי שיש לו שטח גדול צריך לתת יותר, ולכן כלב מסר לכוהנים את העיר המרכזית שלו, שנקראת קרית ארבע (היא העיר חברון). כלב נתן להם את העיר עצמה, אבל שמר לעצמו את השדות והכפרים שסביבה. הכתוב קורא למקום הזה אבי הענוק. מה זה אומר? המילה "הענוק" מתארת את הענקים שחיו באזור הזה בעבר. המילה "אבי" לא מדברת על אבא רגיל של משפחה, אלא זהו תואר של כבוד למנהיג גדול וחשוב. כלומר, העיר הזו נקראה על שמו של האדם הכי גדול והכי חשוב מבין כל הענקים.