יהושע, פרק כ״א, פסוק ב׳

Joshua 21:2Sefaria

וַיְדַבְּר֨וּ אֲלֵיהֶ֜ם בְּשִׁלֹ֗ה בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָה֙ צִוָּ֣ה בְיַד־מֹשֶׁ֔ה לָתֶת־לָ֥נוּ עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן לִבְהֶמְתֵּֽנוּ׃ {פ}

קרה לכם פעם שהייתם צריכים לחכות בסבלנות לתור שלכם, בזמן שכולם מסביב כבר קיבלו את מה שהם רצו? זה בדיוק מה שקרה לשבט לוי. כל השבטים כבר קיבלו שטח משלהם בארץ ישראל, אבל הלויים חיכו. הם פנו אל המנהיגים וביקשו מקום לגור בו רק כאשר הגיעו אל העיר בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. למה הם לא דרשו את הערים שלהם קודם לכן? מכיוון שהלויים היו משרתי ה׳, היה להם חשוב להמתין עד שמשכן ה׳ יגיע למקום הקבוע שלו בשילה ועד שכל שאר השבטים יסתדרו בנחלות שלהם. רק אז הם באו לבקש את המקום שלהם. הם הזכירו למנהיגים כי יְהֹוָה צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת. כלומר, למרות ששבט לוי לא מקבל נחלה רגילה כמו כולם, ה׳ ציווה לתת להם ערים לגור בהן וגם מגרשים פתוחים עבור הבהמות שלהם. הלויים בעצם באו ואמרו: מכיוון שכך ה׳ ציווה, הגיע הזמן שתתנו לנו כעת את הערים המגיעות לנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.