חלוקת ערי הלוויים נפתחה בנחלתם של בני אהרן, אשר השתייכו למִמִּשְׁפְּחוֹת הקהתי [מצודת דוד]. באשר לסיבה שבעטיה קיבלו בני אהרן את נחלתם לפני שאר הלוויים, ניכרת גישות שונות סביב המילים כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל רִאישֹׁנָה. יש המסבירים כי מעמדם המכובד של בני אהרן הכהנים מבין כלל הלוויים הוא שזיכה אותם להטיל את הגורל על עריהם לפני כולם [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, ישנה גישה השוללת את הקשר למעלת הכהונה, וגורסת כי הם קיבלו את עריהם במועד זה פשוט משום שהגורל שלהם עלה ראשון [מצודת דוד].
מבחינה לשונית ומסורת הטקסט, המילה רִאישֹׁנָה נכתבת באופן חריג עם האותיות אל"ף ויו"ד כנחות, כלומר כאלו שאינן נהגות בקריאה. האל"ף היא חלק משורש המילה, ואילו היו"ד נוספה כהארכה לתנועה [רד"ק, מנחת שי]. כמו כן, קיימות מסורות כתיב וניקוד שונות בחלק מן הספרים, כגון כתיב מלא של המילה מִמִּשְׁפְּחוֹת עם האות וי"ו, וניקוד האות קו"ף במילה הַקְּהָתִי בחטף קמץ [מנחת שי].