השלמת חלוקת ערי הלויים מתבצעת הלכה למעשה, תוך שילוב בין ציווי אלוהי, שיקול דעת מעשי והגרלה. כאשר נאמר וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל... אֶת הֶעָרִים, הכוונה היא לשלב הנתינה הפרטנית של כל עיר ועיר. חלוקה זו נעשתה באופן יחסי, כך שהערים הוקצו בהתאם לגודלו של כל שבט – שבטים מרובי אוכלוסין העניקו ערים רבות או גדולות יותר, ואילו שבטים קטנים העניקו פחות ערים או ערים קטנות בהתאם [מלבי"ם].
לצד החלוקה היחסית, ההתאמה המדויקת בין הנותנים למקבלים נעשתה בַּגּוֹרָל. תפקיד ההגרלה היה להכריע איזה שבט ימסור את עריו לאיזו קבוצה מתוך משפחות הלויים [מצודת דוד]. בדרך זו קיבלו הלויים את הערים ואת השטחים הפתוחים שסביבן, בדיוק כפי שציווה ה' [ביאור שטיינזלץ].