הפסוק חותם את רשימת הערים ונחלותיהן שניתנו לכוהנים, ומסכם את מניין הערים בחלק זה.
העיר עֲנָתוֹת מוכרת היסטורית כמקום מגוריו של ירמיהו הנביא, שהיה כוהן [ביאור שטיינזלץ]. סביב כל עיר השתרע מִגְרָשֶׁהָ, שהוא השטח הפתוח המקיף אותה מכל עבריה, במרחק של אלפיים אמה לכל כיוון [רש"י].
העיר עַלְמוֹן מופיעה במקרא בשמות נוספים בעלי משמעות זהה. בספר דברי הימים היא נקראת "עָלֶמֶת", ובספר שמואל היא מוזכרת בשם "בַּחוּרִים". הקשר בין השמות הללו הוא לשוני, שכן כולם נגזרים משורשים המציינים נעורים ובחרות, כפי שניתן לראות בתרגום יונתן המתרגם את השם "בחורים" ל"עלמות" [רש"י, רד"ק]. בסוף הפסוק מופיע הסיכום עָרִים אַרְבַּע, המציין כי בסך הכול נמנו ארבע ערים בחלוקה זו [ביאור שטיינזלץ].