חלוקת הערים המפורטת כאן מתייחסת לבני מררי, המשפחה הראשית השלישית בשבט לוי, אשר קיבלו שתים עשרה ערים מנחלות השבטים ראובן, גד וזבולון [ביאור שטיינזלץ]. הציון למשפחותם מלמד על אופן ההתיישבות: הערים חולקו כך שכל משפחה בתוך השבט תשב בנפרד בעיר המיועדת לה. עיקרון זה, המפורש כאן לגבי בני מררי, תקף ונכון גם לגבי שאר משפחות הלוויים [מצודת דוד].
בנוגע למניין הערים עולה קושי שעליו עמדו הפרשנים. אף על פי שהכתוב מצהיר כי ניתנו ערים שתים עשרה, בהמשך הפרק, כאשר הערים נמנות בשמותיהן, מופיעות שמונה ערים בלבד (ארבע מזבולון וארבע מגד), ואילו ארבע הערים של שבט ראובן אינן מופיעות. חוסר זה הוביל להבדלים בין גרסאות הכתובים: ישנם ספרים שבהם הוגהו והוספו שני פסוקים המפרטים את ערי ראובן (בצר, יהצה, קדמות ומופעת ומגרשיהן). עם זאת, בספרים ישנים ומדויקים פסוקים אלו אינם קיימים. רב האי גאון התייחס לשאלה זו והסביר כי אף על פי שערי ראובן אינן מפורטות כאן, הן נמנות במפורש ברשימה המקבילה בספר דברי הימים [רד"ק].