חשבתם פעם איך זה לחלק ארץ שלמה להמון אנשים בצורה הוגנת? כשבני ישראל חילקו את ארץ ישראל, שבט לוי לא קיבל אזור אחד גדול משלו. במקום זאת, כל שאר השבטים היו צריכים לתת ללויים ערים מתוך השטח שלהם. החלוקה הזו הייתה מאוד צודקת: שבט שהייתה לו נחלה גדולה נתן ללויים יותר ערים, ושבט עם נחלה קטנה נתן פחות.
אחרי שהכוהנים קיבלו את הערים שלהם, הגיע התור של וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים. אלו הם שאר בני המשפחה של קהת שאינם כוהנים, כמו הצאצאים של משה, יצהר, חברון ועוזיאל. הם קיבלו ערים מִמִּשְׁפְּחֹת מַטֵּה אֶפְרַיִם, משבט דן, וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה. הכוונה כאן היא לאותו חצי משבט מנשה שקיבל את השטח שלו בתוך ארץ כנען, בצד המערבי של נהר הירדן. כדי להחליט אילו ערים בדיוק הם יקבלו מתוך השטחים של השבטים האלה, עשו הגרלה, וכך יצאו להם בַּגּוֹרָל עָרִים עָשֶׂר, כלומר בדיוק עשר ערים שבהן הם יוכלו לגור.