יצא לכם פעם לקבל שטח ענק ולהחליט איך בדיוק לחלק אותו? זה בדיוק מה שקרה עם העיר חברון. העיר עצמה חולקה בצורה מיוחדת לשני שימושים שונים לגמרי. החלק הפנימי של חברון ניתן לכוהנים כדי שיגורו בו, והוא שימש גם כעיר מקלט, מקום בטוח שאליו יכלו לברוח אנשים שפגעו באדם אחר לגמרי בטעות.
לעומת זאת, השטחים החקלאיים שסביב העיר, שנקראים שדה העיר, והיישובים הקטנים הסמוכים אליה שנקראים חצריה, לא ניתנו לכוהנים. השטחים האלה נשארו בידיים של כלב בן יפונה. הם ניתנו לו באחזתו, כלומר כנחלה פרטית וקבועה שלו ושל משפחתו לתמיד.