יהושע, פרק כ״ג, פסוק ו׳

האחריות לקיום התורה מועברת כעת לעם בדומה להוראה שקיבל יהושע מאת ה', ודורשת מהם בבחינת וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד התעצמות רוחנית מתמדת במלחמה הפנימית מול יצר הרע. הדרישה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת משלבת את ההקפדה על מצוות לא תעשה עם קיום אקטיבי של מצוות עשה, וכן את הצורך להציב גבולות הרחקה מאיסורים במקביל לקיום מדויק של הכתוב ללא תוספות. הקפדה זו על אֵת כׇּל־הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מתבטאת בהקשר הנוכחי בהתבדלות מוחלטת מהעמים הנותרים בארץ ובזהירות מפני עבודת אלוהיהם. התורה נמשלת לשביל ברור וסלול, ויש לצעוד בו לְבִלְתִּי סוּר־מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, מבלי לסטות כלל לאחד הצדדים.