שופטים, פרק ז׳, פסוק י״ט

וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ אל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה של האויב בתחילת השליש האמצעי של הלילה, זמן המכונה רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה, שבו כל אנשי המחנה שקועים בשינה עמוקה. הם מתזמנים את ההתקפה בדיוק לשעת חילופי המשמרות, כאשר אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ אֶת הַשֹּׁמְרִים, כך שהשומרים החדשים עדיין מנומנמים והעמדות אינן מאוישות כראוי. ברגע זה הם פותחים במתקפת פתע, כאשר הם וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת ומיד לאחר מכן מבצעים פעולה של וְנָפוֹץ הַכַּדִּים אֲשֶׁר בְּיָדָם, כלומר שבירת כדי החרס כדי לחשוף בבת אחת את הלפידים הבוערים שהוסתרו בתוכם. השילוב של קולות השופר הרמים, שאון ניפוץ הכדים והאור הפתאומי בלב החשכה זורע אימה ובלבול מוחלט במחנה, וגורם למדיינים לחשוב שצבא גדול חדר למחניהם, לנוס על נפשם ולהרוג איש את אחיו.