לוחמיו של גדעון יצרו מהומה באישון לילה מבלי להילחם, כאשר וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, כלומר נותרו כל אחד במקומו סביב מחנה האויב ולא נכנסו לתוכו. נוכחות זו, שלוותה ברעש ובאורות הלפידים, מנעה מהמדינים לאמוד את גודל הכוח התוקף והטילה עליהם אימה. מתוך הבהלה וַיָּרָץ כָּל הַמַּחֲנֶה, והמדינים החלו להתרוצץ במבוכה או במטרה לברוח. תוך כדי כך הם וַיָּרִיעוּ וזעקו קולות שבר ופחד, אף שייתכן כי חלקם השמיעו תרועות מלחמה מרוב בלבול, בעוד אחרים וַיָּנוּסוּ ונמלטו מהמקום.
שופטים, פרק ז׳, פסוק כ״א
וַיַּֽעַמְדוּ֙ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֔יו סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֧רׇץ כׇּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה וַיָּרִ֖יעוּ (ויניסו) [וַיָּנֽוּסוּ]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.