לקראת היציאה לקרב, גדעון עובר משלב התכנון למעשה ומארגן את המערכה הצבאית. הוא מצייד את קומץ לוחמיו בציוד יוצא דופן, שנועד ליצור אפקט פסיכולוגי רב-עוצמה על מחנה האויב בחסות החשכה.
ברמה הלשונית, המילה וַיַּחַץ משמעותה חלוקה והפרדה, כאשר הכוונה ברָאשִׁים היא לחלקים או פלגים. הלוחמים צוידו בכַדִּים, שהם כלי קיבול רֵיקִים מתוכן, וכן בלַפִּדִים – עצי בערה שקשורה בהם שלהבת אש [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שגדעון נקט בתחבולה צבאית מתוחכמת המורכבת ממספר שלבים. תחילה, חלוקת הכוח לשלושה כיוונים שונים נועדה ליצור אצל האויב אשליה של צבא עצום המקיף אותם מכל עבר, טקטיקה המזכירה את מלחמתו של אברהם בארבעת המלכים [מלבי"ם, אברבנאל]. חלוקת השופרות לכל הלוחמים נועדה להשמיע תרועת מלחמה אדירה שתשבור את לב האויב ותעצים את תחושת ההמון הרב.
השימוש בלפידים ובכדים שימש למטרת הסוואה והפתעה. מכיוון שהפעולה התרחשה בלילה חשוך, הלפידים נועדו להאיר את הדרך, אך הם הוסתרו בתוך הכדים הריקים – שככל הנראה נאספו מהלוחמים הרבים ששוחררו לביתם קודם לכן – כדי שהאויב לא יבחין בהתקרבותם [רש"י, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. רגע ההפתעה תוכנן בקפידה: שבירת הכדים בבת אחת נועדה להשמיע קול נפץ מחריד, ומיד לאחריו חשיפת הלפידים באישון לילה תיצור מראה מבהיל של עמודי אש ועשן, שיזרעו בהלה וחרדה מוחלטת במחנה מדין [מלבי"ם, אברבנאל].
לצד ההיגיון הצבאי, פרשנים רבים רואים בציוד ובטקטיקה שבחר גדעון רובד סמלי ורוחני, שנועד לעורר זכויות עבר ולהזכיר את חסדי ה' בשעת הסכנה. דעה בולטת היא שהשילוב של קולות השופר, הלפידים הבוערים והרעש דמוי הרעם של שבירת הכדים, נועד להזכיר את זכות מעמד מתן תורה בהר סיני, שבו נראו ונשמעו קולות, לפידים ושופר [רש"י, אלשיך, אברבנאל].
פירוש נוסף קושר את מעשיו של גדעון לזכות שלושת האבות. חלוקת העם לשלושה פלגים רומזת לשלושת האבות; השופרות מזכירים את אילו של יצחק שנעקד על ידי אברהם; וקול שבירת הכדים מסמל את "הקול קול יעקב" [אלשיך, חומת אנך]. מנגד, יש המפרשים כי החלוקה לשלושה פלגים נועדה להזכיר דווקא את זכויותיו האישיות של גדעון, שמסר את נפשו על קדושת ה' בשלושה מעשים: כריתת עץ האשרה, הריסת מזבח העבודה הזרה ושחיטת הפר. גדעון בחר לרמוז לזכויות אלו באופן סמוי דרך פעולותיו, ולא בדיבור מפורש, כדי שלא לעורר קטרוג רוחני עליו בשעת המלחמה [חומת אנך].