באישון לילה מתגנב גדעון אל מחנה האויב, ושם הוא שומע חייל מדיני מתאר לחברו חלום סמלי וחי. חלום זה משמש כאות מאת ה', המשתמש בדימויים של חולשה ופשטות כדי לבשר על מהפך אדיר וניצחון מזהיר.
המילה צְלִיל נכתבת בכתיב חסר כ"צלול" אך נקראת כ"צליל" [מנחת שי, רד"ק], והפרשנים מציגים מספר גישות למשמעותה:
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה נגזרת משורש צל"י, ומשמעותה עוגת לחם עגולה וקשה שנאפתה ונצלתה על גבי גחלים חמות.
גישה שנייה מסבירה שהמילה קשורה למושג של רעש וצלצול (כמו "תצילנה אוזניו"), כלומר החייל בחלום שמע את קול הרעש העז של הלחם המתגלגל [רלב"ג, מלבי"ם, רד"ק].
גישה שלישית ורוחנית נשענת על הכתיב "צלול", ודורשת שהדור היה "צלול" וריק מצדיקים, כלומר עם ישראל היה באותה עת ללא זכויות [רש"י].
הופעתו של לֶחֶם שְׂעֹרִים בחלום אינה מקרית. מבחינה סמלית, לחם שעורים מייצג דבר קטן, פשוט וחלש [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה היסטורית, האירוע התרחש בחודש ניסן, תקופת קציר השעורים, שאותו ניסו המדינים לבזוז [מלבי"ם]. במישור הרוחני, השעורים רומזים לזכות מצוות מנחת העומר, המוקרבת משעורים בחג הפסח, שעמדה לישראל כדי להצילם מיד אויביהם [רש"י, אלשיך, חומת אנך].
הלחם נראה בחלום כשהוא מִתְהַפֵּךְ, כלומר מתגלגל מצד לצד [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], ונע כאילו הוא נדחף מכוח חום האש שבה נצלה [אברבנאל]. התהפכות זו מסמלת את המהפך של עם ישראל, שעבר ממצב של הסתתרות למצב של שליטה באויביו [מלבי"ם], ואת התהפכות הגזרות הקשות בשמיים לטובה [אלשיך].
הלחם הקטן מתגלגל, ככל הנראה ממקום גבוה, וַיָּבֹא עַד הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל. הוא מגיע עד למרכז המחנה, פוגע באוהל העשוי פשתן, ובשל היותו לחם צלוי ולוהט הוא מכה באוהל וגורם לנפילתו [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
תיאור ההרס מסתיים במילים וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה וְנָפַל הָאֹהֶל. רוב הפרשנים מסכימים כי הלחם הכה באוהל, נפל לתוכו, והפך את תחתית האוהל כלפי מעלה עד שהאוהל קרס לחלוטין [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המפרשים שהאוהל הוא זה שנפל ארצה, ואילו הלחם הקטן הוא שנותר מונח למעלה, על גבי האוהל ההרוס [אברבנאל].
בסופו של דבר, החלום ופתרונו הגיעו בהשגחה פרטית מאת ה' כדי לחזק את ליבו של גדעון [אברבנאל]. הלחם הקטן והחלש משול לגדעון ולצבאו המעט, שהיו מלאים באש ובתחבולות, והצליחו למוטט את מחנה מדין האדיר [רד"ק, אברבנאל]. ברובד העמוק יותר, נפילת האוהל מסמלת את נפילתו של שרו הרוחני של מדין בשמיים, שאיבד את כוחו להגן על מחנהו בזכות עם ישראל [אלשיך].