מבחן המים קובע את זהות הלוחמים שייצאו לקרב, תוך יצירת הבחנה ברורה בין מיעוט קטן ששותה באופן ייחודי לבין הרוב המכריע.
פעולת הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל פִּיהֶם מתארת את אותם אנשים שהעלו את המים אל פיהם בעזרת כפות ידיהם ולקקו אותם מתוך היד [ביאור שטיינזלץ]. אופן שתייה זה מעיד על כך שהם לא כרעו על הברכיים כדי לשתות, בניגוד למי שמתכופף ומלקק ישירות בלשונו [רש"י]. מבחינה דקדוקית, קיימים חילופי גרסאות בספרי התנ"ך השונים לגבי ניקוד המילה הַמְלַקְקִים בשל האות ק' הכפולה, כאשר בחלקם היא מנוקדת בחטף פתח ובאחרים בשווא [מנחת שי].
לגבי רוב העם שכרע לשתות, הפסוק מכנה אותם וְכֹל יֶתֶר הָעָם. בניגוד לתיאור קודם בפרשה שבו נאמר כי העם "נשארו", פועל המבטא הישארות מכוונת ובעלת מטרה, המילה "יתר" מתארת דבר מיותר. השימוש במילה זו רומז לכך שאנשים אלו אינם נצרכים למלחמה והם בבחינת עודף [מלבי"ם].
כאשר הפסוק מתאר כיצד קבוצה זו כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם, הפרשנים מעירים על תופעה לשונית ייחודית. האות כ' במילה בִּרְכֵיהֶם היא רפויה (ללא דגש). על פי מסורת הניקוד, בכל פעם שמופיעה נטייה של המילה ברכיים במקרא האות כ' דגושה, למעט שני מקרים יוצאי דופן שבהם היא רפויה: בפסוק זה, ובפסוק נוסף בספר דניאל [רד"ק, מנחת שי].