השראת השפע האלוהי וההצלחה הנסית במלחמה דורשות הכנה וראויות מצד הלוחמים. תהליך סינון הצבא נועד להבטיח שרק המתאימים ביותר יישארו למערכה. בשלב הראשון, ה׳ מצווה לנפות את רכי הלבב שחסרים את הגבורה הנדרשת, ורק לאחר מכן ינופו אלו שאינם ראויים מבחינת קדושתם, כדוגמת אלו שכרעו על ברכיהם לעבודה זרה [מלבי"ם].
הקריאה לשוב הביתה מנוסחת במילה הייחודית וְיִצְפֹּר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמילה זו נגזרת מהמילה הארמית "צפרא", שמשמעותה בוקר, כלומר על היראים להשכים קום בבוקר ולשוב לביתם. הסיבה להשכמה זו היא כדי לאפשר להם לעזוב מבלי שאנשים אחרים יראו אותם בשובם וכך תימנע מהם בושה [מצודת דוד]. גישה אחרת מסבירה כי ההוראה להמתין עד הבוקר וללון בהר הגלעד נבעה מכך שהישועה עתידה להתרחש בלילה, ואותם אנשים שפחדו להילחם ישתלבו מאוחר יותר כרודפים אחר האויב הנסוג. משום כך, המילה וְיִצְפֹּר מרמזת גם על כך שהם יעופו כציפורים במרדף מהר הגלעד אחר האויב, בניגוד לעובדי העבודה הזרה שיישלחו מיד לאוהליהם ולא ישתתפו כלל בניצחון [מלבי"ם].
לצד הפירוש הקושר את המילה לבוקר, יש המפרשים את המילה וְיִצְפֹּר מלשון סיבוב והקפה, בדומה למילה "צפירה" שמשמעותה מצנפת המסובבת את הראש, כלומר עליהם לסוב לאחור ולשוב [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. בנוסף, יש המבארים מילה זו מלשון צפייה והמתנה [ביאור שטיינזלץ].
הפסוק מציין כי העם שב מֵהַר הַגִּלְעָד. יש להקפיד על קריאת צירוף זה עם האות ה"א הידיעה, כדי לא להחליפו בטעות בצירוף הדומה "מהר גלעד" המופיע במגילת שיר השירים [מנחת שי].