בַּלַּיְלָה הַהוּא, לפני היציאה לקרב מול צבא עצום עם שלוש מאות לוחמים בלבד, ה' מצווה על גדעון קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה, כלומר להסתער אל תוך מחנה האויב ולכבוש אותו, ומבטיח לו ניצחון מוחלט, כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ. לנוכח יחסי הכוחות הבלתי אפשריים, גדעון זקוק לחיזוק אומץ ליבו כדי שרוח הגבורה תוכל לשרות עליו. לכן, כשלב ביניים, הוא נשלח להאזין מרחוק ללוחמים החמושים השומרים בקצה המחנה. ההבנה שדווקא גיבורי האויב רועדים מפחד נוסכת בו ביטחון, ומכינה אותו לקיים את הציווי המקורי ולהילחם.
שופטים, פרק ז׳, פסוק ט׳
וַֽיְהִי֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה ק֖וּם רֵ֣ד בַּֽמַּחֲנֶ֑ה כִּ֥י נְתַתִּ֖יו בְּיָדֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.