שופטים, פרק ט׳, פסוק כ״ב

יצא לכם פעם לחשוב מה ההבדל בין מנהיג טוב לבין מישהו שרק אוהב להשתמש בכוח שלו כדי לצוות על אחרים? כשמספרים לנו על המנהיגות של אבימלך, משתמשים במילה מיוחדת: וַיָּשַׂר. בדרך כלל, מנהיגים באותה תקופה נקראו שופטים, כי הם עזרו לעם והדריכו אותו בדרך טובה. אבל אבימלך היה שונה. הוא לא שפט בצדק ולא עזר לעם, אלא החליט בעצמו שהוא יהיה המלך ושלט בכוח ובגאווה, אפילו שהעם לא באמת רצה בו. הוא גם לא שלט על כולם, אלא רק על חלק מהשבטים. השלטון הכוחני הזה החזיק מעמד רק שָׁלֹשׁ שָׁנִים. למה כל כך מעט זמן? כי ה׳ דאג שהצדק ייעשה. בעבר, אבימלך ואנשי העיר שכם עשו יחד מעשים רעים וקשים לאחים של אבימלך. בגלל המעשים האלה, ה׳ גרם לכך שיתחיל סכסוך ומריבה גדולה בין אבימלך לבין אנשי שכם שעזרו לו בהתחלה. כך הם בעצם הענישו אחד את השני, והשלטון של אבימלך הסתיים במהירות.