תארו לעצמכם שאתם רואים משהו ממש לא הוגן קורה, ואתם מרגישים שאתם פשוט חייבים לעמוד במקום גבוה כדי שכולם ישמעו את מה שיש לכם להגיד. זה בדיוק מה שעושה יותם. אחרי המעשה הקשה שעשה אבימלך לאחיו כדי להפוך למלך, יותם, האח הצעיר שניצל, מחליט לא לשתוק. הוא עולה לראש הר גרזים שמשקיף על העיר שכם. הוא בחר דווקא בהר הזה כי יש לו משמעות היסטורית ורוחנית חשובה, זהו ההר שעליו נאמרו דברי התורה וממנו שמעו בני ישראל את הברכות והקללות.
כשיותם פונה אל תושבי העיר, הוא לא קורא להם סתם אנשי שכם, אלא בַּעֲלֵי שְׁכֶם. המילה בַּעֲלֵי פירושה אדונים. יותם משתמש במילה הזו כדי להראות להם שהם מתנהגים בגאווה, כאילו הם האדונים של העיר שיכולים להחליט להמליך את אבימלך, במקום לעשות את הדבר הנכון.
יותם מבקש מהם להקשיב לדבריו, ואומר להם שאם יעשו זאת, אז וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים. המשפט הזה הוא גם הבטחה וגם אזהרה. יותם מזכיר להם שרק ה׳ הוא השופט האמיתי. הוא גם רומז להם על מה שיקרה בעתיד: בדיוק כמו שעכשיו יותם צועק אליהם בגלל אבימלך, יבוא יום שבו הם בעצמם יסבלו תחת השלטון של המלך שהם בחרו, ואז הם אלו שיצעקו אל ה׳ ויבקשו עזרה.