לאחר שהמועמד הראשון למלוכה סירב, פונים העצים אל המועמד הבא בתור, המייצג סוג אחר של הנהגה. הבחירה לַתְּאֵנָה אינה מקרית; מדובר בעץ עבות, מכובד ונושא פרי, גם אם אינו מתאפיין ביציבות ובוותק של עץ הזית [ביאור שטיינזלץ].
במישור הסמלי, יש המזהים את התאנה כרמז לדמותה ההיסטורית של השופטת דבורה [רש"י]. עם זאת, פרשנים אחרים רואים בתאנה משל לאדם העשיר [אברבנאל, מלבי"ם]. לפי תפיסה זו, פניית העצים אל התאנה משקפת שלב חדש בחיפוש אחר מנהיג: לאחר שקבוצת האנשים החכמים והטובים התייאשה מלחפש מנהיג ראוי, התעוררה קבוצה אחרת של אנשים הדואגים לנוחותם החומרית ולתענוגות הגוף. הם בוחרים בתאנה, שפירותיה מתוקים וערבים לחֵך, כסמל למנהיג עשיר ובעל כוח שיוכל לספק להם חיי מותרות ורווחה [מלבי"ם]. התאנה מסמלת את העשיר המתהלל ברכושו הרב, אף שלעיתים הוא אינו מועיל לאחרים [אברבנאל].
הבקשה לְכִי־אַתְּ מבטאת הפצרה. העצים מודעים לכך שהמלוכה ראויה ביסודה לאנשי רוח ולא לבעלי הון, ובכל זאת הם דוחקים בתאנה לעשות מאמץ, להשתדל ולקחת על עצמה את השלטון [מלבי"ם].