יותם מציג בפני בעלי שכם את התוצאה ההרסנית שתתרחש אם המלכת אבימלך לא נעשתה ממניעים טהורים, אלא מתוך כפיות טובה. המילים וְאִם אַיִן מתייחסות לאפשרות שההמלכה לא נעשתה ביושר. הפרשנים מצביעים על מניעים פסולים שונים שהובילו להמלכה: ניצול נסיבות כדי לזכות בזכויות יתר [ביאור שטיינזלץ], או בחירה באבימלך אך ורק משום שהוא אחיהם מצד האם, ולא מתוך כבוד לאביו ולבית גדעון [מצודת דוד]. למעשה, זוהי המציאות האמיתית, שכן לא היה ראוי שרוצח יירש את כבוד בית אביו [מלבי"ם].
כתוצאה ממעשה נבזי זה, יותם מקלל אותם שתצא אֵשׁ, אשר אינה אש ממשית אלא משל ללהב של מחלוקת ושנאה [מצודת ציון]. אש זו תצא ותאכל את הצדדים המעורבים, כלומר אבימלך, בעלי שכם ואנשי בֵּית מִלּוֹא, שהוא שמו של מקום הסמוך לשכם ולא שם תואר [רד"ק, מצודת דוד]. סופם של הצדדים יהיה שיהרגו וישמידו זה את זה, בדיוק כפי שתואר במשל שבו האטד מאיים להוציא אש ולשרוף את עצי היער [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].