יותם מציג תוכחה נוקבת החושפת את כפיות הטובה העמוקה של אנשי שכם. במקום לגמול חסד עם משפחתו של גדעון על פועלו, הם בחרו בדרך של בגידה ואלימות, והמליכו עליהם מנהיג מתוך מניעים של קרבת דם בלבד ולא מתוך כבוד לאביו.
הפרשנים [מצודת דוד, מלבי"ם] עומדים על הניגוד החריף שבדברי יותם: וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל בֵּית אָבִי... וַתַּהַרְגוּ אֶת בָּנָיו. אנשי שכם לא רק שנמנעו מלהשיב טובה וגמול לבית גדעון, אלא עשו את ההפך הגמור ובחרו לעשות רעה של ממש.
יותם מדגיש את מעמדו הנחות של אבימלך כשהוא מכנה אותו בֶּן אֲמָתוֹ. הכוונה היא לבן של שפחתו או פילגשו [ביאור שטיינזלץ], ולא לבן שנולד מהאישה המרכזית, הגבירה [מצודת דוד].
אבימלך הומלך עַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם, ביטוי המכוון אל אדוני העיר והאנשים הגדולים והחשובים שבה, המהווים את העיקר של תושבי העיר [רד"ק].
המניע האמיתי להמלכת אבימלך נחשף במילים כִּי אֲחִיכֶם הוּא. המלכתו לא נבעה מתוך רצון לחלוק כבוד לגדעון או להשיב לו טובה, אלא אך ורק מתוך אינטרס אישי וקרבת משפחה, משום שאבימלך קרוב אליהם מצד אמו השפחה [מצודת דוד, מלבי"ם].