מימון מסעו של אבימלך והקמת הכוח הצבאי שלו מהווים שלב שבו תמיכה כלכלית מבית עבודה זרה הופכת לשותפות פעילה בפשע.
וַיִּתְּנוּ לוֹ שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּית בַּעַל בְּרִית – התרומה נלקחה מבית האליל שאותו עבדו, וניתנה לאבימלך הצעיר כדי שישתמש בה למאמץ המלחמתי הנדרש לכינון שלטונו [ביאור שטיינזלץ]. עצם הענקת הכספים אינה רק סיוע טכני, אלא הופכת את בעלי שכם לשותפים מלאים במעשה הרצח שעתיד להתרחש, שכן הם אלו שעזרו לו לממן את הפעולה [מלבי"ם].
בכסף זה שכר אבימלך אֲנָשִׁים רֵיקִים – הפרשנים מסכימים כי מדובר באנשים הריקנים מכל מעלה מוסרית או אנושית. אלו היו אנשים חסרי אמצעי מחיה, קלים וחסרי יציבות, הנעים ונדים בחיפוש אחר טרפם. יש המבארים כי מדובר באנשים מופקרים לחלוטין, או לחלופין באנשים נבזים הנמצאים בתחתית הסולם החברתי, כדוגמת רועי בקר [רד"ק].
נוסף על ריקנותם, הם מתוארים כוּפֹחֲזִים – אנשים פזיזים, נמהרים וחסרי מצפון, הפועלים בבהילות וללא כל מחשבה או תבונה [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. באמצעות הכסף, איגד אבימלך את הבריונים הללו לכדי יחידה צבאית סרה למרותו, אשר הלכה אחריו לבצע את זממו [ביאור שטיינזלץ].