עצתו הצבאית של זבול לאבימלך מציגה תכנית של התנפלות מן המארב על אנשי שכם, כתחליף למלחמה חזיתית עמם [ביאור שטיינזלץ]. זבול מנחה את אבימלך להשכים בבוקר ולתקוף. המילה וּפָשַׁטְתָּ מתארת פעולה של פיזור הכוחות בשטח, כדרכם של לוחמים [מצודת ציון].
התכנית מבוססת על כך שוְהִנֵּה הוּא, כלומר געל [ביאור שטיינזלץ], ואנשיו יֹצְאִים אֵלֶיךָ. יציאה זו אל מחוץ לעיר תהיה למעשה מימוש של דברי ההתפארות שגעל השמיע קודם לכן [מצודת דוד]. יתרה מכך, עזיבתם את העיר תותיר אותה חשופה ותאפשר לאבימלך לכבוש אותה בקלות [מלבי"ם].
בשלב זה ההוראה היא וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ, כלומר לפעול ככל היכולת [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], בין אם המשמעות היא להרוג את געל ובין אם לתפוס אותו בחיים [מצודת דוד]. מבחינה טקטית, ביצוע הוראה זו כולל את חלוקת הכוחות: חלקם יעמדו בשער העיר ויחסמו את דרכם של אנשי געל חזרה פנימה, בעוד החלק האחר יילחם בהם בשדה הפתוח [מלבי"ם].