שליחת אזהרה דחופה מועברת לאבימלך מפני הגעתם של געל בן עבד ואחיו לשכם, ומפני המרד שהם מארגנים נגדו.
המילה בְּתָרְמָה מתבארת בשני אופנים שונים. הגישה הראשונה מסבירה את המילה כתיאור של אופן הפעולה – במרמה, בלאט ובסתר, כדי שאנשי שכם לא ירגישו בדבר [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, גישה שנייה מזהה את המילה כשם של מקום, העיר "ארומה" שבה ישב אבימלך באותה עת, שכן המבנה הדקדוקי של המילה מצביע על כך שמדובר בשם מקום [רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד, מלבי"ם].
ההודעה מוסרת כי געל ואחיו בָּאִים שְׁכֶמָה, כלומר הגיעו במטרה להתיישב בעיר [מלבי"ם]. בעקבות זאת, נמסר כי הם צָרִים אֶת הָעִיר עָלֶיךָ. המילה צָרִים נגזרת מהמילה מצור [מצודת ציון], והמילה עָלֶיךָ משמעותה "בעבורך" או "בגללך" [מצודת ציון, רד"ק]. הפרשנים נחלקו כיצד בדיוק מתבצע מצור זה ומול איזו עיר:
הגישה המרכזית רואה בכך מצור הגנתי על שכם מבפנים. געל מפתה את אנשי העיר להתכונן למלחמה ולסגור את שעריה, כך שכשם שמצור רגיל מונע מאנשים לצאת מן העיר, כאן הפעולה נועדה לשמור על העיר מבפנים ולמנוע מאבימלך להיכנס אליה [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בנוסף, פעולה זו מתפרשת גם כהסתה שנועדה להשניא את אבימלך על תושבי העיר [ביאור שטיינזלץ].
מנגד, יש המפרשים כי מדובר בתכנון למצור התקפי של ממש; געל ואנשיו הסכימו לצאת משכם בבוקר המחרת כדי להטיל מצור פיזי על העיר ארומה (תרמה), שבה שוהה אבימלך [מלבי"ם].