יצא לכם פעם לשמוע סיפור שבו עצים פתאום מתחילים ללכת ולדבר, ומחפשים לעצמם מלך? כמובן שזהו משל. משל הוא כמו סיפור דמיוני ויפה שנועד למשוך את תשומת הלב שלנו וללמד אותנו משהו חשוב על בני אדם ועל מנהיגות. המילים הָלוֹךְ הָלְכוּ מראות כמה הסיפור הזה פלאי ומפתיע, הרי ממתי עצים הולכים?
במשל שלנו, הָעֵצִים מסמלים בני אדם. אבל שימו לב שלא כתוב "כל העצים", אלא רק "העצים". זה רומז לנו שמי שחיפש מלך לא היו האנשים הפשוטים, אלא דווקא המנהיגים והחכמים של העם, שדומים לעצי פרי מובחרים. העצים פונים קודם כל לַזַּיִת. למה דווקא אליו? כי עץ הזית הוא גם יפה וגם מביא הרבה תועלת. הוא מסמל את המנהיג הכי טוב שאפשר לבקש: אדם חכם, מכובד ומלא בטוב. ממש כמו שמן הזית שתמיד צף ועולה מעל שאר הנוזלים ונשמר להמון זמן, כך גם מנהיג טוב בולט לטובה.
העצים מבקשים ממנו מָלְכָה, כלומר, מלוך עלינו והיה המלך שלנו. הם אפילו לא צריכים להגיד לו לבוא אליהם, כי אדם שהוא כל כך מתאים להיות מלך, לא צריך לרדוף אחרי הכבוד, המלכות פשוט מתאימה לו בטבעיות. אבל עץ הזית מזכיר לנו גם משהו חשוב על מנהיגות. כדי להוציא שמן טהור מזיתים מרירים, צריך להתאמץ ולעבוד קשה. זה מלמד אותנו שלהיות מלך זה לא רק כיף וכבוד. מנהיג אמיתי עובד קשה מאוד ונושא באחריות כבדה כדי לדאוג לציבור. בנוסף, עץ הזית מזכיר למנהיג שגם הוא לא מושלם לחלוטין, וזה דבר טוב, כי ככה הוא נשאר עניו וצנוע, ולא מתנשא על האנשים שהוא מנהיג.