שופטים, פרק ט׳, פסוק ח׳

ראשי העם והחכמים, המיוצגים במשל על ידי הָעֵצִים, יוצאים לחפש מנהיג אידיאלי מתוך פליאה ותמיהה שמא אכן הָלוֹךְ הָלְכוּ העצים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. הם פונים תחילה לַזַּיִת ומבקשים ממנו מָלְכָה עָלֵינוּ, כלומר מלוך עלינו, משום שהוא מסמל חכמה, כבוד וטוב מוחלט הראוי למלכות מצד עצם מהותו וללא מאמץ. מעבר להדרו של הזית, בחירה זו משקפת את מורכבות ההנהגה, שכן בדומה להפקת השמן הדורשת כתישה, המנהיג נדרש לשאת בטרחה ובעול הציבור. יתרה מכך, חסרונותיו של העץ מסמלים את הצורך של המלך להישאר עניו ולזכור שאינו מושלם, כדי שלא ינהג בשררה ובהתנשאות על העם.