הַזַּיִת דוחה את הצעת שאר העצים למלוך עליהם, שכן הוא מעדיף לדבוק בייעודו המועיל ואינו חפץ בשררה. בתשובתו הוא תמה הֶחֳדַלְתִּי, כלומר האם אמנע ואפסיק לתת אֶת דִּשְׁנִי, שהוא השמן המופק ממני, שבאמצעותו יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים. כבוד כפול זה בא לידי ביטוי בהדלקת המנורה והקרבת מנחות לה', וכן במשיחת מלכים וכהנים, תאורה ומאכל עבור בני האדם. לאור תרומתו הרבה, הוא מסרב לעזוב את עשייתו היציבה ושואל וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים. מבחינתו, קבלת המלוכה משמעותה טלטול, עזיבת השלמות והעשייה האישית לטובת השתעבדות לניהול צורכי הציבור.
שופטים, פרק ט׳, פסוק ט׳
וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר־בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.