שופטים, פרק ט׳, פסוק כ״ח

יצא לכם פעם לראות מישהו עומד מול קהל גדול ומנסה לשכנע את כולם להפסיק להקשיב למנהיג שלהם? זה בדיוק מה שעושה אדם בשם געל. הוא רוצה לעורר מרד נגד השלטון של אבימלך בעיר שכם. געל פותח את הנאום שלו ושואל את התושבים מִי אֲבִימֶלֶךְ וּמִי שְׁכֶם. הוא בעצם אומר להם תראו איזה הבדל עצום יש בינינו, איך אתם, האנשים המכובדים של העיר שכם, מסכימים להיות כפופים לאבימלך שמגיע בכלל ממקום אחר? געל ממשיך לזלזל בו ואומר הֲלֹא בֶן יְרֻבַּעַל. הוא מזכיר להם שאבימלך רק מנסה לרכוב על ההצלחה של אבא שלו, גדעון שנקרא גם ירובעל. אבל ההצלחות של אבא שלו קרו בעבר, וזה ממש לא אומר שלאבימלך מגיע להיות מנהיג היום. ואם לאבימלך עצמו אין שום זכות לשלוט, אז ברור שגם אל זְבֻל פְּקִידוֹ, השר שאבימלך מינה על העיר, אתם ממש לא צריכים להקשיב. בשלב הזה געל צוחק עליהם קצת ואומר עִבְדוּ אֶת אַנְשֵׁי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם. הוא אומר להם בציניות שאם הם כל כך רוצים לשרת מישהו רק בגלל המשפחה שלו, כבר עדיף להם לשרת את הצאצאים של חמור, האיש שהקים וייסד את העיר שכם לפני המון שנים, ולא את אבימלך. בסוף הנאום געל שואל וּמַדּוּעַ נַעַבְדֶנּוּ אֲנָחְנוּ. למה שאנחנו נסכים להיות משרתים שלו? הוא מנסה לגרום לתושבים להבין שאין בזה שום היגיון, ושהם צריכים להפסיק להקשיב לשלטון שלא באמת קשור אליהם.