נחמיה, פרק י׳, פסוק ל״א

העם מקבל על עצמו בשבועה חמורה לשמור את התורה, ומפרט מצוות מסוימות שבהן נכשל בעבר ודורשות חיזוק מיוחד, כדוגמת איסור ההתבוללות. המילים וַאֲשֶׁר לֹא מקשרות התחייבות מפורשת זו ואת הבאות אחריה לשבועה הכללית שהוזכרה קודם לכן. הם מתחייבים באופן גורף כי לֹא־נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ, איסור חיתון החל על כלל האומות בסביבתם, אף אם אינן נמנות על שבעת עממי כנען שעליהם חל האיסור המקורי בתורה.