נחמיה, פרק י׳, פסוק ל״ט

הסדרת מערכת המעשרות נועדה להבטיח את קיומם של משרתי המקדש ולמנוע תקלות בחלוקה. בזמן לקיחת המעשר והפרשתו, כלומר בַּעְשֵׂר הַלְוִיִּם, נוכח הַכֹּהֵן בֶּן־אַהֲרֹן עִם־הַלְוִיִּם כדי לפקח שלא יעכבו אצלם את החלק המגיע לכהנים, אף שיש המסבירים נוכחות זו כתוצאה מקנס היסטורי שהטיל עזרא על הלויים. לאחר קבלת המעשרות, וְהַלְוִיִּם יַעֲלּוּ אֶת־מַעֲשַׂר הַמַּעֲשֵׂר ויעבירו פיזית עשירית ממה שקיבלו לירושלים, לְבֵית אֱלֹהֵינוּ. התרומות מובאות אֶל־הַלְּשָׁכוֹת לְבֵית הָאוֹצָר, המיועדות לאחסון בתוך המקדש. הבאה ישירה זו מבטיחה את פרנסת הכהנים המשרתים בקודש, כך שלא יצטרכו לעזוב את משמרתם כדי לאסוף מזון.