ההתחייבות למסור את הבכורות מתחלקת לשתי קבוצות על פי אופן הטיפול בהם. החובה לגבי בְּכֹרוֹת בָּנֵינוּ וּבְהֶמְתֵּנוּ מתייחסת לתשלום דמי פדיון, כאשר בכור אדם נפדה בחמישה שקלים ובהמה טמאה כחמור נפדית בשה, ואין חובה להביא את פדיונם דווקא אל בית ה'. לעומת זאת, את הבהמות הטהורות, בְּכוֹרֵי בְקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ, חובה לְהָבִיא פיזית אל בֵּית אֱלֹהֵינוּ לשם הקרבתם על המזבח. כלל המתנות והפדיונות הללו ניתנים לַכֹּהֲנִים כתמורה על עבודת הקודש שהם מבצעים.
נחמיה, פרק י׳, פסוק ל״ז
וְאֶת־בְּכֹר֤וֹת בָּנֵ֙ינוּ֙ וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָ֑ה וְאֶת־בְּכוֹרֵ֨י בְקָרֵ֜ינוּ וְצֹאנֵ֗ינוּ לְהָבִיא֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ לַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַמְשָׁרְתִ֖ים בְּבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.