העם מקבל על עצמו בשבועה חמורה לשמור את התורה, ומפרט תחומים ספציפיים שדרשו חיזוק ותשומת לב מיוחדת. המילים ואשר לא מקשרות את האמור כאן לפסוק הקודם, ומלמדות שהשבועה שקיבלו על עצמם כללה במפורש את ההתחייבות הזו, כמו גם את רשימת ההתחייבויות המפורטות בהמשך [מצודת דוד]. פירוט זה של מצוות מסוימות נובע מכך שהם מונים כאן את המצוות שהעם נכשל בהן בעבר, כדוגמת איסור ההתבוללות והחיתון עם הגויים [רלב"ג]. ההתחייבות אשר לא נתן היא גורפת ונוהגת כלפי כלל האומות בסביבתם, אף אם אינן נמנות על שבעת עממי כנען שעליהם נאמר איסור החיתון המקורי בתורה [מלבי"ם].
נחמיה, פרק י׳, פסוק ל״א
וַאֲשֶׁ֛ר לֹא־נִתֵּ֥ן בְּנֹתֵ֖ינוּ לְעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִקַּ֖ח לְבָנֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.