שבי ציון מקבלים על עצמם התחייבות ציבורית לתקן את חטאי העבר, ומצהירים כי מאותם עַמֵּי הָאָרֶץ הגויים, הַמְבִיאִים אֶת הַמַּקָּחוֹת, שהן סחורות, וְכָל שֶׁבֶר, כלומר תבואה ושאר קניינים, כדי לִמְכּוֹר להם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הם קובעים כי לֹא נִקַּח מֵהֶם. איסור מסחר זה, המופיע כאן לראשונה כקבלה עצמית של העם, יחול בַּשַּׁבָּת וכן בחגים ובמועדים, המכונים וּבְיוֹם קֹדֶשׁ. בנוסף מתחייב העם לקיים את מצוות השמיטה, וְנִטֹּשׁ אֶת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, משמע לעזוב את עבודת האדמה ולהפקיר את הפירות, וזאת כדי לתקן את כישלונם בשמירת המצווה בעבר ולהבהיר שהיא חלה גם בהיעדר שנת יובל. לבסוף, הם מתחייבים לקיים גם את שמיטת הכספים ולבטל וּמַשָּׁא כָל יָד, כלומר לעזוב ולשמוט את חובות ההלוואה הניתנים מיד ליד.
נחמיה, פרק י׳, פסוק ל״ב
וְעַמֵּ֣י הָאָ֡רֶץ הַֽמְבִיאִים֩ אֶת־הַמַּקָּח֨וֹת וְכׇל־שֶׁ֜בֶר בְּי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ לִמְכּ֔וֹר לֹא־נִקַּ֥ח מֵהֶ֛ם בַּשַּׁבָּ֖ת וּבְי֣וֹם קֹ֑דֶשׁ וְנִטֹּ֛שׁ אֶת־הַשָּׁנָ֥ה הַשְּׁבִיעִ֖ית וּמַשָּׁ֥א כׇל־יָֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.