נחמיה, פרק י״ב, פסוק ל״ח

חשבתם פעם איך זה מרגיש לצעוד במצעד חגיגי וענק? בחגיגת חנוכת החומה של ירושלים, התהלוכה פוצלה לשתי קבוצות גדולות. הקבוצה שעליה מסופר כאן נקראת וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית, מכיוון שהאנשים בה נשאו את לחם התודה השני. הקבוצה הזו מתוארת כהַהוֹלֶכֶת לְמוֹאל. הכוונה במילה הזו היא פשוט "למול", כלומר ממול. שתי הקבוצות לא הלכו אחת אחרי השנייה, אלא צעדו ממש במקביל, זו לצד זו. נחמיה המנהיג מספר על עצמו וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ, כלומר הוא הלך בעצמו מיד אחרי לחם התודה השני. יחד איתו צעדו וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְהַחוֹמָה, חצי מהאנשים הלכו לצידו על החומה עצמה או ממש קרוב אליה. המסלול של התהלוכה המשיך והתקדם דרך נקודות מוכרות בעיר, מֵעַל לְמִגְדַּל הַתַּנּוּרִים וְעַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה.