תהלוכת חנוכת חומת ירושלים פוצלה לשתי קבוצות, וכאן מפורטת דרכה של הקבוצה השנייה. וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית מתייחסת לנשיאת לחם התודה השני [מצודת דוד]. באשר למילים הַהוֹלֶכֶת לְמוֹאל, הפרשנים מסבירים כי משמעות המילה "למואל" היא למול, כלומר ממול או לנגד [רלב"ג, אבן עזרא], כאשר האות אל"ף במילה היא אות נחה שנוספה להארכת הקריאה [אבן עזרא, מנחת שי].
קיימת מחלוקת לגבי אופן ההליכה של שתי קבוצות התודה. הגישה המרכזית סוברת כי התודה השנייה הלכה במקביל ובשווה לתודה הראשונה, זו לצד זו, ולא אחת מאחורי השנייה [רש"י, מצודת דוד]. לעומת זאת, יש המביאים דעה ולפיה הקבוצות הלכו זו אחר זו, והמילה "למול" מתפרשת כהליכה מאחורי עורפה של הקבוצה הראשונה [מלבי"ם].
על המילים וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ מסבירים המפרשים שנחמיה הלך בעצמו מיד אחרי לחם התודה השני [רש"י, שטיינזלץ]. יש המדייקים שנחמיה הלך לבדו אחרי התודה, כשאחריו צועדים השרים, ואילו עזרא והכוהנים צעדו במיקום אחר [מלבי"ם]. יחד עם נחמיה צעדו וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְהַחוֹמָה, כלומר חצי מהעם הלכו לצידו על החומה או בסמוך לה [מצודת דוד, שטיינזלץ]. המילה "להחומה" נכתבה עם ה"א הידיעה כראוי מבחינה דקדוקית [אבן עזרא].
המשך המסלול עבר מֵעַל לְמִגְדַּל הַתַּנּוּרִים וְעַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה. ציון דרך זה מתאר את התקדמות התהלוכה, ויש המפרשים שחלק זה של התיאור מתייחס כבר לקבוצות שהלכו לכיוון צד שמאל של החומה [מלבי"ם].