הצועדים ממשיכים במסעם סביב חומות ירושלים, והכתוב משרטט את מסלול התקדמותם דרך ציוני הדרך המרכזיים בעיר.
תחילה הם מגיעים וְעַל שַׁעַר הָעַיִן. המילים וְעַל וכן מֵעַל המופיעות בהמשך הפסוק אינן מציינות מיקום עליון, אלא משמעותן היא "לפני" או "אצל" [מצודת ציון]. כלומר, לאחר שהגיעו משער האשפות, הם צעדו והקיפו את העיר בסמוך ולפני שער העין [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
משם וְנֶגְדָּם עָלוּ עַל־מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד. יש המפרשים כי הצועדים עצמם המשיכו ועלו משער העין אל עבר המדרגות [רש"י, מצודת דוד], בעוד גישה אחרת מציעה כי קבוצת אנשים אחרת היא שעולה מנגד [ביאור שטיינזלץ]. העלייה מתבצעת בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה, דרך העולה אל החומה [מצודת דוד], והפרשנים מסכימים כי מדרגות אלו היו מדרגות הבנויות בתוך החומה עצמה [רש"י, אבן עזרא].
המשך המסלול עובר מֵעַל לְבֵית דָּוִיד, כלומר הם חלפו על פני אזור בית דוד, והמשיכו בצעידתם וְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח, שער העומד בצידה המזרחי של העיר [מצודת דוד]. באשר למילה וְעַד, מצוין כי אף שזוהי הגרסה המקובלת בכלל הספרים, קיים כתב יד ישן שבו הגרסה היא "ועל שער המים" [מנחת שי].