קרה לכם פעם שעבדתם קשה מאוד על משימה חשובה או יצירה גדולה, וכשסוף סוף סיימתם אותה הרגשתם שמחה עצומה בלב? כך בדיוק הרגישו בני ישראל כשהצליחו לסיים לבנות את החומה סביב ירושלים. כדי לחגוג את הרגע המיוחד הזה, הם הקריבו זְבָחִים גְּדוֹלִים, כלומר הם הביאו מספר עצום של קורבנות לה׳. השמחה שלהם לא הייתה רק בגלל החגיגות והסעודות, אלא כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם. ה׳ הוא זה שנתן להם את ההרגשה המיוחדת והשמחה העמוקה בלב. בגלל שזו הייתה שמחה רוחנית שהגיעה מה׳, וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ. אפילו הילדים הצעירים, שאולי לא לגמרי הבינו עד כמה הרגע הזה חשוב, הושפעו מהשמחה הגדולה שהקיפה את כולם והצטרפו לחגיגה. קולות השמחה שבקעו מירושלים היו כל כך חזקים, עד שאפשר היה לשמוע אותם מֵרָחוֹק, במקומות רחוקים מאוד מחוץ לעיר.
נחמיה, פרק י״ב, פסוק מ״ג
וַיִּזְבְּח֣וּ בַיּוֹם־הַ֠ה֠וּא זְבָחִ֨ים גְּדוֹלִ֜ים וַיִּשְׂמָ֗חוּ כִּ֤י הָאֱלֹהִים֙ שִׂמְּחָם֙ שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְגַ֧ם הַנָּשִׁ֛ים וְהַיְלָדִ֖ים שָׂמֵ֑חוּ וַתִּשָּׁמַ֛ע שִׂמְחַ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם מֵרָחֽוֹק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.