נחמיה מפקיד את האחריות הביטחונית לשמירת העיר ולפתיחת שעריה עַל־יְרוּשָׁלִָם בידי שני אנשי אמון, חֲנָנִי אָחִי, שייתכן כי היה אחיו הביולוגי, וְאֶת־חֲנַנְיָה שַׂר הַבִּירָה. חנניה נבחר לתפקיד כִּי־הוּא כְּאִישׁ אֱמֶת, כלומר הוא אכן היה אדם אמין ואמיתי לחלוטין. בנוסף הוא היה וְיָרֵא אֶת־הָאֱלֹהִים מֵרַבִּים, משמע שהיה ירא ה' במשך תקופה ארוכה, מוכר ככזה ברבים, וירא שמיים יותר מאנשים אחרים. בתקופה של לחצים פוליטיים שבה שרים נכנעו לגורמים עוינים, יראת ה' של חנניה גברה על הפחד מפני ההמון, והבטיחה שלא יירתע מלחץ ציבורי בבואו למלא את תפקידו.
נחמיה, פרק ז׳, פסוק ב׳
וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.