השיבה לציון מגלות בבל הייתה תהליך מדוקדק של יישוב מחדש, אשר לווה בבירור ייחוסם המדויק של השבים כדי למנוע התבוללות. אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הם בני מדינת ארץ ישראל הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אשר שבו באופן ספציפי לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה. חזרה זו לא הייתה הגירה אקראית, אלא מהלך שבו וַיָּשׁוּבוּ... אִישׁ לְעִירוֹ, כך שכל אדם חזר בדיוק לנחלתו ולעיר שממנה גלה הוא או גלו אבותיו. התיעוד המפורט של העולים מציג את תמונת המצב המעודכנת של המשפחות לעומת תקופת העלייה המקורית, ומשקף שינויים במספרי האנשים ובשמותיהם שהתרחשו באופן טבעי במהלך עשרות השנים שחלפו.
נחמיה, פרק ז׳, פסוק ו׳
אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלַ֛͏ִם וְלִיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.