השלמת תהליך השיבה לציון מביאה עמה התבססות מחודשת של העם בארצו. המעמדות השונים נאחזים מחדש בקרקע ומוצאים את מקומם לקראת מועדי הסתיו. המילים וּמִן־הָעָם מתייחסות לאנשי שבטי יהודה ובנימין, בעוד שהביטוי וְכָל־יִשְׂרָאֵל מכוון לנציגים משאר השבטים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה דקדוקית, במילה וְהַמְשֹׁרְרִים האות מ"ם נכתבת ללא דגש [מנחת שי].
החזרה אל בְּעָרֵיהֶם מבטאת שיבה לאותן ערי נחלה היסטוריות שהיו שייכות לעם טרם היציאה לגלות [מצודת דוד]. עם זאת, גבולות ההתיישבות המחודשת היו מצומצמים יותר ולא הגיעו עד לקצה נחלת יהודה המקורית, אלא התפרסו עד לאזור העיר לוד בלבד [ביאור שטיינזלץ].
המילה וַיִּגַּע משמעותה הגיע [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], והיא מתייחסת להגעתו של הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, הלוא הוא חודש תשרי [ביאור שטיינזלץ]. כאשר חודש זה הגיע, בני ישראל כבר היו מצויים מיושבים ומבוססים בתוך ערי נחלתם [מצודת דוד].