התרומות המפורטות ניתנו בימי נחמיה אל אוצר המלאכה. אוצר זה שימש כמקום ריכוז לכסף ולזהב שנועדו לצורך עבודות בדק הבית או לשם תוספות בנייה, שכן המבנה המרכזי של בית המקדש כבר נבנה באותה עת [מצודת דוד].
כאן מפורטת תרומתם של שְׁאֵרִית הָעָם, כלומר שאר העם שלא נמנו על ראשי המשפחות [ביאור שטיינזלץ]. תרומתם הורכבה משלושה חלקים: זָהָב דַּרְכְּמֹנִים שְׁתֵּי רִבּוֹא המציין עשרים אלף מטבעות זהב, וְכֶסֶף מָנִים אַלְפָּיִם שהם אלפיים מנים של כסף, כאשר המילה מָנִים מתארת יחידת משקל המקבילה לליטרא [מצודת ציון]. לבסוף, מלבד התרומה הכספית, נתרמו גם כָתְנוֹת כֹּהֲנִים שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה שהם שישים ושבעה בגדים המיועדים לעבודת הכהנים [ביאור שטיינזלץ].